תוכנית להקמת מרכזי הדרכה מקצועית למבוגרים במודל מימון מבוסס איגוח
תוכנית אסטרטגית להקמת רשת מרכזי הכשרה מקצועית למבוגרים בישראל, המיועדת לענות על המחסור בעובדים מקצועיים בענפי התעשייה, הקמעונאות, הטכנולוגיה והשירותים. התוכנית מציעה מודל פיננסי חדשני המבוסס על איגוח דמי הרשמה והכנסות חינוכיות, תוך שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, האקדמי והפרטי. מטרת המיזם היא להנגיש הכשרות מקצועיות איכותיות לכל שכבות האוכלוסייה, לחזק את הכלכלה, ולצמצם פערים חברתיים באמצעות יצירת אפשרויות תעסוקה איכותיות.
הפרויקט יכלול הקמת מרכזי הכשרה בפריסה ארצית, עם דגש על אזורי פריפריה ומוקדי תעסוקה מרכזיים. המרכזים יציעו מגוון מסלולי לימוד והכשרה במקצועות הנדרשים במשק, כולל הכשרות בתחומי ההייטק, הבנייה, התעשייה המתקדמת, האנרגיה המתחדשת, התיירות והשירותים הפיננסיים. כל מסלול יפותח בשיתוף מעסיקים מובילים בתעשייה, ויכלול תקופת התמחות מעשית המבטיחה ניסיון רלוונטי וסיכויי השמה גבוהים.
מודל המימון החדשני יאפשר נגישות ללימודים ללא חסמים כלכליים משמעותיים, באמצעות תשלום דחוי התלוי בהשמה והכנסה עתידית. שיטת האיגוח תאפשר גיוס משאבים מהשוק הפרטי להקמת התשתיות והפעלת המרכזים, תוך הבטחת החזר השקעה למשקיעים והפחתת הנטל התקציבי על המדינה. הממשלה תתמוך בפרויקט באמצעות רגולציה תומכת, הכרה בהסמכות, ומענקים למסלולים בעלי ביקוש גבוה במשק.
התוכנית כוללת גם מערך תמיכה וליווי אישי למשתתפים, החל משלב בחירת המסלול המקצועי, דרך תקופת ההכשרה, ועד להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה. מערכי הנחייה, ייעוץ והכוון תעסוקתי יסייעו להתאמה מיטבית בין כישורי המועמדים לצרכי השוק, ויתרמו להגדלת אחוזי ההצלחה וההתמדה בתעסוקה לאורך זמן.

by Samuel Shay, GTS

הבעיה במצב הנוכחי: מחסור בעובדים מקצועיים
פערי כישורים
שוק העבודה הישראלי סובל מפער משמעותי בין הכישורים הנדרשים על ידי מעסיקים לבין אלו שקיימים בקרב מחפשי עבודה. מחסור זה בולט במיוחד במקצועות טכניים ותעשייתיים, כאשר מעסיקים מתקשים למצוא עובדים מוסמכים בתחומים כמו חשמלאות, אינסטלציה, מכונאות ומקצועות טכנולוגיים מתקדמים. מדובר בפער מבני שהולך ומחריף עם התפתחות הטכנולוגיה והדרישות המשתנות של שוק העבודה.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימות למעלה מ-15,000 משרות פנויות במקצועות טכניים מדי שנה, כאשר רק כ-40% מהן מאוישות בהצלחה. תעשיות כמו בנייה, תשתיות, אנרגיה ותעשייה מתקדמת מדווחות על עיכובים משמעותיים בפרויקטים בשל חוסר בכוח אדם מיומן. המעסיקים נאלצים לעיתים להתפשר על רמת המיומנות הנדרשת או לייבא עובדים מחו"ל, פתרון שאינו מיטבי לטווח הארוך עבור המשק הישראלי.
מערכת הכשרות לא מספקת
מערכת ההכשרה המקצועית הקיימת אינה מותאמת לצרכי המשק המודרני ואינה מספקת מענה מספק למבוגרים המעוניינים בהסבה מקצועית או בשדרוג כישוריהם. רבים מהמוסדות הקיימים סובלים מתשתיות מיושנות, תכניות לימוד שאינן מעודכנות, וחוסר בשיתופי פעולה עם התעשייה. בנוסף, מודל המימון הקיים אינו מאפשר נגישות מספקת לאוכלוסיות מוחלשות ומהווה חסם משמעותי להשתלבות במסלולי הכשרה מקצועית.
סקר שנערך בקרב בוגרי מסלולי הכשרה מקצועית הראה כי רק כ-55% מהם מוצאים עבודה בתחום הכשרתם בתוך שנה מסיום הלימודים. הפער נובע בין היתר מתכניות לימודים שלא עודכנו בעשור האחרון, מחסור במעבדות ובציוד חדיש, ומיעוט התנסויות מעשיות במהלך ההכשרה. זאת ועוד, עלות ההכשרות הגבוהה (בין 15,000 ל-40,000 ש"ח למסלול) והיעדר מנגנוני מימון גמישים מרתיעים רבים מלפנות להכשרה מקצועית, במיוחד בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת ואנשים בגילאי 35 ומעלה המעוניינים בשינוי מסלול קריירה.
השלכות כלכליות וחברתיות
המחסור בעובדים מקצועיים גורם לנזק כלכלי משמעותי למשק הישראלי, המתבטא בירידה בפריון העבודה, האטה בצמיחת התוצר, והסתמכות מוגברת על עובדים זרים. ברמה החברתית, המצב מוביל להעמקת פערים סוציו-אקונומיים ולחוסר ניידות תעסוקתית. משבר הקורונה רק החריף את המצב, כאשר ענפים רבים נדרשים כעת לבצע התאמות והסבות מקצועיות לעובדים שנפלטו ממקומות עבודתם.
הערכות כלכליות מצביעות על הפסד של כ-15 מיליארד ש"ח בתוצר המקומי הגולמי מדי שנה כתוצאה מהמחסור בעובדים מקצועיים. בנוסף, אי-התאמה בין כישורי העובדים לדרישות המעסיקים מובילה לשכר נמוך יחסית במקצועות מסוימים, למרות הביקוש הגבוה. תופעה זו מעמיקה את אי-השוויון במשק ומשפיעה לרעה על רמת החיים של משקי בית רבים. בפריפריה, ההשפעה חמורה אף יותר, כאשר מפעלים ועסקים מתקשים לצמוח בשל היעדר כוח אדם מקצועי, מה שמוביל להאטה בפיתוח הכלכלי האזורי ולהגברת ההגירה השלילית לאזורי המרכז.
מחקרים מראים כי תעשיות מתקדמות בישראל מאבדות הזדמנויות צמיחה עקב חוסר היכולת לגייס עובדים מיומנים בתחומים טכניים. עסקים קטנים ובינוניים, המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, נפגעים במיוחד מהמחסור בבעלי מלאכה מיומנים, טכנאים ואנשי תחזוקה מקצועיים.
חזון ויעדי התוכנית
התוכנית להקמת מרכזי הדרכה מקצועית למבוגרים מבוססת על חזון אסטרטגי של פיתוח כוח עבודה מיומן ותחרותי לטובת המשק הישראלי. מטרת העל של התוכנית היא ליצור מערכת הכשרה מקצועית מתקדמת, נגישה ומותאמת לצרכי המאה ה-21, שתאפשר למבוגרים לרכוש מקצוע מבוקש ולהשתלב בשוק העבודה המשתנה. התוכנית תתמקד ביצירת פתרונות הכשרה שיענו על הפערים הקיימים בין דרישות המעסיקים לבין הכישורים הקיימים בשוק, תוך שימוש בטכנולוגיות למידה חדשניות ושיטות הוראה מתקדמות.
חזון התוכנית כולל יצירת אקוסיסטם חינוכי-תעסוקתי שלם המגשר בין עולם ההכשרה המקצועית לשוק העבודה, ומאפשר גמישות ומעבר קל ביניהם. באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם התעשייה, האקדמיה והממשלה, תיצור התוכנית מודל בר-קיימא שיפעל לטווח ארוך ויתאים את עצמו לשינויים הדינמיים בעולם התעסוקה.
1
חיזוק כוח העבודה המקצועי
הכשרת לפחות 50,000 עובדים מקצועיים בתחומי הביקוש במשק בתוך חמש שנים, תוך צמצום משמעותי במחסור בתחומי התעשייה, הטכנולוגיה והשירותים. מיקוד מיוחד יינתן למקצועות נדרשים כמו הנדסה, ענפי הבנייה, טכנאות, ומקצועות הבריאות, כאשר תכני הלימוד יותאמו באופן שוטף לדרישות המשתנות של המשק.
2
נגישות להכשרה איכותית
יצירת פלטפורמה נגישה להכשרה מקצועית עבור כל שכבות האוכלוסייה, כולל פריפריה גיאוגרפית וחברתית, באמצעות מודלים פיננסיים גמישים והפעלת מרכזים בפריסה ארצית. הפעלת מערך תמיכה הכולל סבסוד לאוכלוסיות מוחלשות, הסעות למרכזי ההכשרה, ופיתוח קורסים דיגיטליים שיאפשרו למידה מרחוק למתגוררים באזורים מרוחקים.
3
חיבור לשוק העבודה
בניית מסלולי הכשרה בהתאמה לצרכי התעשייה והמעסיקים, עם מעקב אחר השמה של לפחות 85% מהבוגרים בתוך שנה מסיום ההכשרה. יצירת מערכת מתקדמת למיפוי צרכי התעשייה בזמן אמת, ופיתוח תכניות שילוב מעשיות הכוללות התמחויות מעשיות (סטאז') במקומות עבודה רלוונטיים כחלק אינטגרלי מהתכנית. מסלולי הכשרה יכללו גם ליווי אישי ותכניות לפיתוח כישורים רכים הנדרשים בשוק העבודה המודרני.
4
קיימות כלכלית
יצירת מודל פיננסי בר-קיימא המתבסס על איגוח ומגוון מקורות מימון, שיאפשר פיתוח והפעלת המרכזים לאורך זמן ללא תלות בתקציבים ממשלתיים בלבד. המודל יכלול מנגנוני מימון מבוססי תוצאות, השקעות אימפקט, שותפויות עם המגזר העסקי, ומערכת תמריצים למעסיקים המשתלבים בתכנית. בנוסף, ייבנו מקורות הכנסה נוספים כמו מתן שירותי ייעוץ, הפעלת מרכזי יזמות, והשכרת תשתיות למטרות הכשרה מקצועית וקהילתית.
התוכנית שואפת ליצור מהפכה אמיתית בתחום ההכשרות המקצועיות בישראל, תוך התבססות על מודלים מצליחים מהעולם והתאמתם למציאות הישראלית. המודל המוצע יאפשר לצמצם את הפער המקצועי בשוק העבודה, להגדיל את הפריון במשק, ולהציע אופק תעסוקתי לאוכלוסיות רחבות שכיום מתקשות להשתלב בתעסוקה איכותית.
מאפייני הפרויקט: הקמת רשת מרכזי הכשרה מקצועיים
לב התוכנית הוא הקמת רשת מרכזי הכשרה מקצועיים בפריסה ארצית, שיספקו מענה מקיף וכולל לצרכי ההכשרה המקצועית במדינת ישראל. מרכזים אלו יוקמו תוך התייחסות לפיזור גיאוגרפי מאוזן, הבטחת נגישות לכלל האוכלוסיות, והתאמה לצרכי התעשייה המקומית באזורים השונים.
מיקומים אסטרטגיים
המרכזים ימוקמו באזורי תעשייה, מרכזים עירוניים ואזורים פריפריאליים, במטרה להבטיח נגישות מרבית. בשלב הראשון יוקמו 5 מרכזים אזוריים גדולים בצפון, מרכז, ירושלים, דרום ואזור השרון, ובהמשך יורחבו ל-15 מרכזים הכוללים גם שלוחות מקומיות קטנות יותר. המיקומים ייבחרו תוך שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות, אזורי תעשייה ומעסיקים גדולים.
תשתיות מתקדמות
המרכזים יכללו כיתות לימוד חכמות, מעבדות מתקדמות, סימולטורים טכנולוגיים, ואזורי תרגול מעשי המותאמים למקצועות השונים. כל מרכז יצויד בתשתיות תקשורת מתקדמות המאפשרות למידה היברידית, סימולציות מציאות מדומה ורבודה, ומערכות ניהול למידה (LMS) מתקדמות. התשתיות יתוכננו בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, בדומה למרכזי הכשרה מובילים בעולם.
קמפוסים מודולריים
המבנים יתוכננו בגישה מודולרית המאפשרת התאמה מהירה לשינויים בצרכי ההכשרה ובדרישות השוק. הקמפוסים יכללו אזורים ייעודיים למקצועות שונים, כגון: אגף טכנולוגי, אגף מלאכות ותעשייה, ואגף שירותים ומסחר. התכנון הפיזי יאפשר הרחבה עתידית והתאמה לטכנולוגיות וצרכים משתנים, תוך שימת דגש על קיימות סביבתית ויעילות אנרגטית.
מרכזי השמה והכוונה
בכל מרכז יוקם אגף השמה והכוונה תעסוקתית שיפעל בשיתוף פעולה עם שירות התעסוקה, לשכות פרטיות, וחברות השמה. מרכזים אלו יספקו שירותי ייעוץ קריירה, אבחון תעסוקתי, סיוע בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, וליווי לאורך תהליך ההשמה. בנוסף, יפעלו רכזי קשרי מעסיקים שיבנו מאגר משרות רלוונטיות ויצרו חיבורים ישירים בין בוגרי ההכשרות למעסיקים פוטנציאליים.
מסלולי הכשרה והסמכה מקצועית
המרכזים יציעו מגוון רחב של מסלולי הכשרה המותאמים לצרכי שוק העבודה העכשווי ולתחזיות הביקוש העתידיות. תכניות הלימוד יפותחו בשיתוף עם התעשייה, מוסדות אקדמיים ואיגודים מקצועיים, ויעודכנו באופן שוטף בהתאם לשינויים טכנולוגיים ותעשייתיים.
1
הכשרות טכניות ותעשייתיות
מסלולים מקיפים במקצועות כמו חשמלאות (מדרגים 1-3), אינסטלציה, נגרות מתקדמת, מסגרות ועיבוד מתכות, ריתוך מקצועי (כולל טכניקות מתקדמות), מכונאות רכב קונבנציונלי וחשמלי, טכנאות מיזוג אוויר, וטכנאות גז. ההכשרות יכללו גם התמחות בתקנים מתקדמים וטכנולוגיות חדשות, כגון בית חכם, מערכות סולאריות, ורובוטיקה תעשייתית.
2
מקצועות טכנולוגיים מתקדמים
קורסי פיתוח תוכנה הממוקדים בשפות וטכנולוגיות מבוקשות (Java, Python, Full Stack), הנדסת מערכות תקשורת, פיתוח יישומי IoT, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אבטחת סייבר ופיתוח מערכות הגנה, ניהול תשתיות ענן, וניתוח נתונים. ההכשרות יתמקדו בפיתוח יכולות מעשיות עם דגש על פרויקטים מבוססי תעשייה.
3
מקצועות קמעונאות ושירותים
הכשרות במכירות מתקדמות, ניהול חנויות ורשתות קמעונאיות, שיווק דיגיטלי וניהול מדיה חברתית, לוגיסטיקה וניהול שרשרת אספקה, שירותי לקוחות מתקדמים, ניהול מערכות בריאות, ומלונאות ותיירות. התוכניות ישלבו היבטים דיגיטליים ומסורתיים של עולם השירותים, תוך התאמה למגמות השוק העדכניות.
4
הסבה מקצועית מותאמת
תוכניות ייעודיות להסבה מקצועית לעובדים ממקצועות נשחקים או כאלה בסיכון אוטומציה. ההכשרות יתבססו על מיפוי כישורים קיימים וניתוח מסלולי הסבה אופטימליים, תוך שימת דגש על ניצול ומינוף ניסיון תעסוקתי קודם. יפותחו מסלולים מותאמים לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות כמו הורים יחידים, עולים חדשים, חרדים, בני החברה הערבית, ואנשים עם מוגבלויות.
5
מערך הסמכה ורישוי מוכר
כל ההכשרות יובילו לתעודות מקצועיות ורישיונות עבודה מוכרים על ידי הרשויות הממשלתיות הרלוונטיות, איגודים מקצועיים ומעסיקים מובילים. המרכזים יפעלו להסמכה כמרכזי בחינה מוסמכים עבור הרשויות הרלוונטיות, ויקיימו שיתופי פעולה עם גופי הסמכה בינלאומיים מובילים להענקת תעודות בעלות הכרה גלובלית.
תהליך ההכשרה והתמחות מעשית
מתודולוגיית ההכשרה במרכזים תתבסס על עקרונות פדגוגיים מתקדמים ותשלב למידה תיאורטית, התנסות מעשית והתמחות בתעשייה. התהליך החינוכי יותאם למבוגרים ויכלול מענה מקיף לאתגרים הייחודיים של לומדים בשלבים שונים של חייהם המקצועיים.
1
שילוב למידה תיאורטית ומעשית
תכניות הלימוד ישלבו באופן אינטגרלי בין רכישת ידע תיאורטי לבין התנסות מעשית. הלמידה התיאורטית תתבצע בכיתות חכמות המצוידות באמצעי המחשה מתקדמים, וכל שיעור תיאורטי ילווה בתרגול מעשי במעבדות ובסדנאות. יחס ההוראה יעמוד על כ-40% תיאוריה ו-60% התנסות מעשית, ובקורסים טכניים מסוימים אף יותר. המרצים יהיו אנשי מקצוע פעילים בתעשייה לצד מומחים פדגוגיים, המסוגלים לגשר בין התיאוריה לפרקטיקה.
2
התמחות מעשית בתעשייה
חלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה יהיה התמחות מעשית (סטאז') במקומות עבודה רלוונטיים. המרכזים יקיימו שיתופי פעולה עם מאות מעסיקים שיקלטו מתמחים לתקופות של 2-6 חודשים, בהתאם לדרישות המקצוע. במהלך ההתמחות, הסטודנטים יקבלו ליווי הן מצד המעסיק והן מצד המרכז, וישתתפו במפגשי רפלקציה ולמידת עמיתים. ההתמחות תהווה חלק מהציון הסופי ותשמש כמסלול מועדף להשמה עתידית.
3
פלטפורמות למידה דיגיטליות
לצד הלמידה הפרונטלית, יפותחו מערכות e-learning מתקדמות שיאפשרו למידה מרחוק וגמישות בזמני הלימוד. הפלטפורמות יכללו תכנים אינטראקטיביים, סימולציות וירטואליות, סרטוני הדרכה מקצועיים, מבחני הערכה עצמית, ופורומים מקצועיים. הטכנולוגיה תאפשר גם ביצוע של חלק מהמעבדות באמצעות סימולטורים וירטואליים, הגשת מטלות מקוונת, וקבלת משוב מיידי. ניתן יהיה לבחור במסלולים היברידיים המשלבים למידה פרונטלית ומקוונת.
4
מסלול הכשרה אישי
לכל סטודנט ייבנה מסלול למידה אישי המותאם לרקע, לכישורים, ולמטרות התעסוקתיות שלו. בתחילת התהליך יתבצע אבחון מקיף של הידע והכישורים הקיימים, ובהתאם לכך ייקבע מסלול הלימודים האופטימלי. ההכשרה תאפשר גמישות בקצב הלמידה, התמחויות בתחומים ספציפיים, והשלמת פערי ידע בהתאם לצורך. סטודנטים עובדים יוכלו לבחור במסלולים עם שעות לימוד גמישות, כולל לימודי ערב וסופי שבוע.
מסלולי מימון וגמישות כלכלית ללומדים
אחד החסמים המרכזיים בפני רכישת הכשרה מקצועית איכותית הוא המחסום הכלכלי. התוכנית מציעה מגוון מודלים פיננסיים חדשניים שיאפשרו נגישות להכשרה ללא תלות במצב כלכלי, תוך יצירת מנגנונים המבטיחים החזר השקעה הן ללומדים והן למשקיעים.
מודל תשלומים ארוך טווח
במקום לדרוש תשלום מלא מראש, המרכזים יציעו מודל של Income Share Agreement (ISA), שבו הסטודנטים משלמים אחוז מסוים מהכנסתם העתידית לאחר השמה במשרה מתאימה. התשלום יחל רק כאשר ההכנסה החודשית תעבור רף מינימלי מוגדר, וימשיך לתקופה קצובה או עד להחזר סכום מקסימלי. יתרון המודל הוא שהסטודנט אינו לוקח על עצמו חוב במובן המסורתי, והתשלום מותנה בהצלחה תעסוקתית.
בנוסף, יוצעו מסלולי מימון מדורגים המאפשרים פריסת תשלומים ארוכת טווח, ללא ריבית או בריבית נמוכה במיוחד. מסלולים אלו יותאמו ליכולת ההחזר של הסטודנט, עם אפשרות להקפאת תשלומים בתקופות של אבטלה או קשיים כלכליים.
קרנות סבסוד וליווי פיננסי
לטובת אוכלוסיות מוחלשות ונזקקות יוקמו קרנות סבסוד ייעודיות שיאפשרו מימון חלקי או מלא של ההכשרות. הקרנות יפעלו על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים, גיאוגרפיים ומקצועיים, ויתנו עדיפות לקבוצות מודרות ולמקצועות בביקוש גבוה במיוחד. מקורות המימון לקרנות יכללו תקציבים ממשלתיים, תרומות פילנתרופיות, והקצאה מרווחי המרכזים.
במסגרת הליווי הפיננסי, יוצע לכל סטודנט ייעוץ כלכלי אישי שיסייע לו בבניית תכנית מימון מותאמת, מיצוי זכויות, והתמודדות עם חסמים כלכליים נלווים כמו הוצאות נסיעה, טיפול בילדים, או אובדן הכנסה בתקופת הלימודים.
מודל הכשרה מבוסס מעסיקים
מודל נוסף יתבסס על מימון חלקי או מלא של ההכשרה על ידי מעסיקים פוטנציאליים, בתמורה להתחייבות של הסטודנט לעבוד בחברה לתקופה מוגדרת לאחר סיום ההכשרה. מודל זה יאפשר למעסיקים להכשיר עובדים בהתאם לצרכיהם המדויקים, ולסטודנטים להבטיח תעסוקה עוד בטרם התחילו בלימודים.
המרכזים יפעלו ליצירת שותפויות עם מאות מעסיקים במשק, ויבנו מסלולי הכשרה ייעודיים בהתאמה לדרישות מעסיקים גדולים. תינתן אפשרות לשלב תקופות עבודה בשכר כבר במהלך ההכשרה, בתצורה של לימודים ועבודה לסירוגין או במשרה חלקית.
שירותי השמה וליווי תעסוקתי
להבטחת אפקטיביות ההשקעה בהכשרה, המרכזים יפעילו מערך מקיף של שירותי השמה וליווי תעסוקתי. כל בוגר יזכה לליווי אישי בתהליך חיפוש העבודה, כולל סיוע בהכנת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, והתאמת משרות. הליווי יימשך עד שישה חודשים לאחר ההשמה הראשונית, כדי להבטיח קליטה מוצלחת וצמיחה במקום העבודה.
המרכזים ישמרו על קשר מתמשך עם הבוגרים ויציעו שירותי פיתוח קריירה לטווח ארוך, כולל קורסי המשך להתמקצעות, רשת קשרים מקצועית, וייעוץ קריירה תקופתי. פלטפורמה דיגיטלית ייעודית תאפשר לבוגרים להישאר בקשר, להתעדכן במשרות חדשות, ולקבל הצעות להכשרות המשך.
מודל פיננסי: איגוח דמי הרשמה והכנסות חינוכיות
לב המודל הפיננסי של התוכנית הוא מנגנון האיגוח (Securitization) של ההכנסות העתידיות ממרכזי ההכשרה. שיטה זו מאפשרת לגייס הון משמעותי בטווח הקצר לצורך הקמת התשתיות והפעלת המרכזים, תוך הישענות על זרם ההכנסות העתידי שייווצר מפעילות המרכזים לאורך זמן.

1

1
יצירת נכסים פיננסיים
איגום חוזי תשלום של סטודנטים ומעסיקים ליצירת נכסים פיננסיים סחירים

2

2
הנפקת ניירות ערך
הנפקת אג"ח מגובות בתזרים ההכנסות העתידי למשקיעים מוסדיים

3

3
מימון הקמה ותפעול
שימוש בכספי ההנפקה להקמת מרכזי ההכשרה ולתפעולם השוטף

4

4
גביית תשלומים
גביית תשלומים מסטודנטים ומעסיקים לאחר השלמת ההכשרה והשמה

5

5
החזר למשקיעים
החזר קרן וריבית למשקיעים והפניית עודפים להרחבת הפעילות
המודל הפיננסי יאגח שלושה סוגי הכנסות עיקריים: תשלומי סטודנטים במודל ISA (Income Share Agreement), תשלומי מעסיקים עבור הכשרות ייעודיות, והכנסות מפעילויות נלוות כמו השכרת מתקנים, שירותי ייעוץ, וקורסי העשרה קצרים.
להבטחת האטרקטיביות של ניירות הערך המונפקים, יתבצע פיזור סיכונים בין מרכזים שונים, תחומי הכשרה מגוונים, ומסלולי מימון שונים. כמו כן, יוקמו מנגנוני בטחון כגון קרן ייעודית לכיסוי תשלומים במקרה של שיעורי חדלות פירעון גבוהים מהצפוי, וערבויות מדינה לשכבות מסוימות של החוב.
לניהול המודל הפיננסי תוקם חברה ייעודית (SPV - Special Purpose Vehicle) שתרכז את הפעילות הפיננסית, תנהל את תזרימי המזומנים, ותשמש כנאמן עבור
המשקיעים. חברה זו תפעל בפיקוח של רשות ניירות ערך ותעמוד בסטנדרטים מחמירים של שקיפות ודיווח.
שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות, מכללות וחברות פרטיות
התוכנית לא תפעל בחלל ריק אלא תשתלב במערך ההשכלה והתעסוקה הקיים, תוך יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מוסדות חינוך, גופים עסקיים וארגונים ציבוריים. מטרת השותפויות היא למנף משאבים קיימים, להבטיח רלוונטיות של ההכשרות, ולייצר סינרגיה בין כלל השחקנים בשוק ההכשרה המקצועית.
שותפויות אקדמיות
ייחתמו הסכמי שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות להנדסה, טכנולוגיה, וניהול, במסגרתם יתאפשר שימוש בתשתיות קיימות, שיתוף של סגל אקדמי, פיתוח משותף של תכניות לימודים, והכרה הדדית בנקודות זכות. יוקמו מסלולים משולבים המאפשרים המשך לימודים לתארים אקדמיים לבוגרי ההכשרות המקצועיות, ומסלולי הכשרה מעשית לסטודנטים אקדמיים. המוסדות האקדמיים יוכלו להשתמש במרכזי ההכשרה עבור לימודי מעבדה ופרקטיקום לסטודנטים שלהם.
שיתוף פעולה תעשייתי
יוקמו ועדות היגוי משותפות עם נציגי תעשייה מובילים בכל תחום הכשרה, שיהיו אחראיות על התאמת תכני הלימוד לצרכי השוק העדכניים. חברות מובילות יוזמנו להקים מרכזי מצוינות ממותגים בתוך הקמפוסים, בהם ישתמשו בציוד ובטכנולוגיות הייחודיות שלהן להכשרת סטודנטים. יפותחו מודלים של הכשרה דואלית בהם הסטודנטים משלבים לימודים במרכז עם עבודה בחברות שותפות, בדומה למודל החניכות הגרמני. התעשייה תשתתף גם במימון המרכזים דרך תרומת ציוד, הקצאת מומחים להוראה, ומענקי מחקר יישומי.
קרן השקעות חינוכית
תוקם קרן השקעות ייעודית בשיתוף גופים פיננסיים, קרנות הון סיכון וקרנות אימפקט חברתי, שתשקיע במרכזי ההכשרה ובפיתוח תכניות לימודים חדשניות. הקרן תפעל כקרן Evergreen ותשקיע את רווחיה בחזרה בהרחבת מערך ההכשרות, פיתוח תוכניות חדשות, ושיפור התשתיות. משקיעים בקרן ייהנו מהחזר כלכלי הנובע מהצלחת בוגרי ההכשרות, לצד תועלות נוספות כמו גישה למאגר מועמדים איכותי ואפשרות להשפיע על תכני ההכשרה. בנוסף, הקרן תגייס משאבים מקרנות פילנתרופיות המתמקדות בפיתוח כוח עבודה מיומן ובקידום חדשנות חינוכית.
שיתופי הפעולה יעוגנו בהסכמים מפורטים שיבטיחו את האינטרסים של כל הצדדים, ויכללו מדדי הצלחה ברורים, מנגנוני דיווח ובקרה, ותמריצים להשגת תוצאות. ועדת היגוי משותפת תפקח על יישום ההסכמים ותבטיח שיתוף פעולה אפקטיבי לאורך זמן.
חיבור למיזמי PPP (שותפות ציבורית-פרטית) עם הממשלה
התוכנית תפעל בהתאם למודל של שותפות ציבורית-פרטית (Public-Private Partnership - PPP), המאפשר מינוף של משאבים ציבוריים לצד גמישות ויעילות של המגזר הפרטי. גישה זו מבטיחה את האינטרס הציבורי של פיתוח כוח עבודה מיומן, לצד יצירת מודל עסקי בר-קיימא שאינו תלוי לחלוטין בתקציבים ממשלתיים.
תמריצים למעסיקים
במסגרת השותפות עם הממשלה, יינתנו תמריצים למעסיקים המשתתפים בתוכנית ומתחייבים לקליטת בוגרים. התמריצים יכללו הטבות מס למעסיקים המממנים הכשרות, מענקי השמה לקליטת בוגרים מאוכלוסיות מוחלשות, וסבסוד חלקי של עלויות ההכשרה בהתאם להתחייבות להעסקה. יפותחו גם מסלולי מימון משולבים בהם המעסיק, המדינה והלומד משתתפים במימון ההכשרה, כאשר חלק המדינה מותנה בהשמה מוצלחת. מעסיקים גדולים יוכלו ליהנות גם מהקצאת שטחים ותשתיות במרכזי ההכשרה להקמת מרכזי הכשרה פנים-ארגוניים.
מענקים ממשלתיים ייעודיים
התוכנית תשתלב בתוכניות ממשלתיות קיימות ועתידיות לפיתוח כוח עבודה, ותפעל לייעוד תקציבים ממשלתיים ייעודיים להקמת מרכזי הכשרה בפריפריה ולעובדים ממגזרים במצוקה. יושם דגש על שילוב התוכנית בתוכניות הלאומיות לפיתוח הנגב והגליל, בתוכניות לשילוב אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה, ובמאמצים לפיתוח תעשיות מתקדמות. מענקים מיוחדים יינתנו גם להכשרות במקצועות בעלי חשיבות לאומית או במקצועות הסובלים ממחסור חמור בעובדים, כפי שיוגדרו על ידי הממשלה.
חיבור עם משרדי ממשלה וקרנות בינלאומיות
יפותחו קשרי עבודה הדוקים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד הכלכלה, משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר, ומשרד החינוך. התוכנית תפעל גם לשילוב במיזמים בינלאומיים של האיחוד האירופי, הבנק העולמי, וקרנות בינלאומיות המתמחות בפיתוח כוח עבודה. יושם דגש על אימוץ סטנדרטים בינלאומיים בהכשרה מקצועית, וביצירת מסלולי הסמכה בעלי הכרה גלובלית. במסגרת זו, ייבחנו גם אפשרויות לסבסוד ממשלתי חלקי של שכר הלימוד דרך שוברי הכשרה (vouchers) שיינתנו ישירות לאזרחים המבקשים לרכוש מקצוע.
לניהול השותפות הציבורית-פרטית יוקם מנגנון מיוחד שיכלול נציגים מהממשלה, מהמגזר העסקי, ומארגוני העובדים. מנגנון זה יקבע את מדיניות ההפעלה, יפקח על השימוש בכספים ציבוריים, ויבטיח את העמידה ביעדים הלאומיים של התוכנית. ועדת ביקורת עצמאית תבחן את אפקטיביות התוכנית ותפרסם דוחות תקופתיים שיוגשו לממשלה ולכנסת.
מודל ההחזר השקעה והכנסות נוספות
להבטחת היתכנות כלכלית ארוכת טווח של המיזם, פותח מודל עסקי מקיף המתבסס על מגוון מקורות הכנסה. מודל זה מאפשר לא רק החזר של ההשקעה הראשונית, אלא גם יצירת תזרים מזומנים יציב שיאפשר צמיחה והתרחבות של פעילות המרכזים לאורך זמן.
60%
הכנסות מתלמידים
עיקר ההכנסות ינבעו ממודלי התשלום השונים של הסטודנטים, כולל תשלום שכר לימוד ישיר, החזרים דרך מודל ISA, ותשלומים דרך גורמים מממנים כמו מעסיקים וקרנות. מודל התמחור יהיה דיפרנציאלי בהתאם לתחום ההכשרה ולפוטנציאל ההשתכרות בסיומה.
25%
שירותים למעסיקים
הכנסות משמעותיות ינבעו משירותי הכשרה מתקדמים למפעלים ולחברות פרטיות, כולל תוכניות להכשרת עובדים קיימים, פיתוח מסלולי העשרה והתמקצעות, וייעוץ בפיתוח מיומנויות ארגוניות.
10%
פעילויות נלוות
מקור הכנסה נוסף יהיה שירותים נלווים כגון השכרת מתקנים, פיתוח והפצת חומרי לימוד, קורסים מקוונים, וייעוץ מקצועי. בהמשך תיבחן גם הרחבה לשירותי הערכה ומיון למעסיקים.
5%
מימון ציבורי
חלק מהפעילות, בעיקר בתחילת הדרך ובאזורי פריפריה, יתבסס על מענקים ממשלתיים, תמיכות רשויות מקומיות, וקרנות ייעודיות לפיתוח כוח אדם מקצועי.
המודל העסקי תוכנן כך שחלק ההכנסות מתשלומי סטודנטים ילך ויגדל עם השנים, תוך הקטנה הדרגתית של התלות במקורות ציבוריים. ההכנסות יחולקו בין החזר למשקיעים (60%), תפעול שוטף (30%), והשקעה בפיתוח והרחבה (10%). ועדת השקעות מקצועית תפקח על ניהול ההכנסות והוצאות, ותבטיח שימוש אחראי ופיתוח בר-קיימא של המרכזים.
אסטרטגיית התמחור תהיה דיפרנציאלית ותתבסס על מספר עקרונות: תמחור בהתאם לעלות ההכשרה ולפוטנציאל ההכנסה העתידי, סבסוד צולב בין מקצועות רווחיים לכאלה בעלי חשיבות אסטרטגית, ומודל תמחור מדורג בהתאם ליכולת הכלכלית של הלומד והאזור הגיאוגרפי. במקצועות נדרשים במיוחד, ובאזורי פריפריה, יופעלו מנגנוני סבסוד משמעותיים שיאפשרו הכשרה בעלות נמוכה במיוחד.
תועלות הפרויקט: שיפור כוח העבודה בישראל
התוכנית להקמת מרכזי הכשרה מקצועית צפויה להניב תועלות נרחבות לשוק העבודה הישראלי, למשק בכללותו, ולאזרחים הרוכשים מקצוע. התועלות המרכזיות מתמקדות בהרחבת מספר העובדים המיומנים בתחומים חיוניים, שיפור איכות כוח העבודה, וצמצום פערים חברתיים.

1

2

3

4

1
עובדים מקצועיים ברמה גבוהה
הכשרת 10,000 עובדים מוסמכים בשנה בתחומי מפתח
2
שילוב אוכלוסיות מודרות
הגדלת שיעורי התעסוקה בקרב קבוצות עם שיעורי תעסוקה נמוכים
3
צמצום פערים גיאוגרפיים
שוויון הזדמנויות בין פריפריה למרכז בגישה להכשרה איכותית
4
הגברת ניידות תעסוקתית
אפשרויות הסבה ושדרוג מקצועי לעובדים בענפים נשחקים
הקמת מרכזי ההכשרה תוביל להגדלה משמעותית במספר העובדים המוסמכים בתחומי הבנייה, התעשייה, הטכנולוגיה והשירותים. מדובר על תוספת של כ-10,000 עובדים מוסמכים מדי שנה, שיוכשרו בהתאם לצרכי התעשייה ולדרישות השוק העדכניות. הרחבה משמעותית זו של היצע העובדים המקצועיים תמלא את הפער הקיים בתחומים רבים, ותסייע לענפים כמו בנייה, תעשיית הייצור, והייטק להתרחב ולהגביר את פעילותם.
דגש מיוחד יושם על סיוע לאוכלוסיות מוחלשות ולמחוסרי עבודה להשתלב בתעסוקה מכובדת. באמצעות מסלולי מימון ייעודיים, תוכניות ליווי מותאמות, והכשרות ייעודיות, ניתן יהיה להגדיל את שיעורי התעסוקה בקרב אוכלוסיות בעלות שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה, כגון החברה הערבית, המגזר החרדי, אנשים עם מוגבלויות, ועולים חדשים. המטרה היא להגדיל את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ב-5% בקרב קבוצות אלו תוך חמש שנים.
הפריסה הארצית של המרכזים, בדגש על אזורי פריפריה, תסייע בצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה בכל הנוגע לאיכות כוח העבודה ולהזדמנויות תעסוקתיות. תושבי הפריפריה יזכו לגישה להכשרות באיכות זהה לאלו הניתנות במרכז, מבלי להידרש לנסיעות ארוכות או להעתקת מקום מגורים. הדבר יעודד גם חברות להקים סניפים ומפעלים באזורים פריפריאליים, בידיעה שיש בהם כוח אדם מיומן זמין.
הגברת הצמיחה הכלכלית במשק
מעבר לתועלות הישירות לשוק העבודה, המיזם צפוי לתרום משמעותית לצמיחה הכלכלית במשק הישראלי בכללותו. ההשקעה בהון האנושי באמצעות הכשרה מקצועית איכותית מהווה מנוע צמיחה מהמעלה הראשונה, המניב תשואה גבוהה הן ברמת הפרט והן ברמת המשק.
על פי ניתוחים כלכליים, הכשרה מקצועית איכותית צפויה להגדיל את התחרותיות של עסקים ישראליים בשוק המקומי והגלובלי. עובדים מיומנים יותר מגדילים את פריון העבודה, משפרים את איכות המוצרים והשירותים, ומאפשרים לחברות להתחרות בשווקים תחרותיים יותר. לפי הערכות מקצועיות, שיפור ברמת המיומנות של העובדים עשוי להביא לגידול של 2-3% בפריון העבודה במשק הישראלי תוך חמש שנים, מה שיתורגם לתוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתוצר המקומי הגולמי.
בענפי השירותים והקמעונאות, השדרוג המקצועי של העובדים צפוי להביא לשיפור משמעותי באיכות השירות, לקיצור זמני המתנה, ולהגברת שביעות הרצון של הלקוחות. בענפי התעשייה והייצור, עובדים מיומנים יותר יתרמו להפחתת פחת הייצור, לשיפור איכות המוצרים, ולהטמעה מהירה יותר של טכנולוגיות חדשות. כל אלה יגדילו את הערך המוסף של התעשייה הישראלית וישפרו את מעמדה התחרותי בשוק העולמי.
הקטנת הצורך בהסתמכות על עובדים זרים במקצועות חיוניים תשפר את חוסנו הכלכלי של המשק ותפחית את רגישותו לשינויים גיאופוליטיים ולמשברים בינלאומיים. עובדים ישראלים מקצועיים יזכו לתנאי העסקה והגנה טובים יותר, יצרכו ויחסכו בתוך הכלכלה המקומית, וישלמו מס הכנסה וביטוח לאומי, בניגוד לחלק מהעובדים הזרים. מעבר לכך, שיפור רמת המיומנות של העובדים הישראלים יפחית את החשיפה של המשק לפגיעה בענפים מסורתיים כתוצאה מאוטומציה וגלובליזציה.
חיזוק הקשרים בין מערכת החינוך לשוק העבודה
אחת התועלות המשמעותיות של המיזם היא יצירת חיבורים מערכתיים בין מוסדות ההכשרה וההשכלה לבין המעסיקים וענפי התעשייה השונים. חיבורים אלו יאפשרו התאמה מדויקת יותר של תכני ההכשרה לצרכי השוק, ויצרו מודל חדש של שיתוף פעולה חינוכי-תעשייתי שיתרום לכל הצדדים.
מודלים גמישים והתאמה דינמית
במסגרת המיזם יפותחו מודלים גמישים של הכשרה, המסוגלים להתעדכן במהירות בהתאם לשינויים בדרישות השוק. בניגוד למערכת ההשכלה הגבוהה המסורתית, שבה עדכון תכניות לימודים יכול לקחת שנים, מרכזי ההכשרה יפעלו במתכונת של גמישות מבנית, המאפשרת עדכון תכנים, הוספת מודולים, והתאמת שיטות הוראה בזמן אמת. מודל זה יאפשר תגובה מהירה לטכנולוגיות חדשות, לשינויים בדרישות הרגולציה, ולמגמות חדשות בתעשייה. התאמה דינמית זו תצמצם את הפער בין הנלמד בכיתה לבין המיומנויות הנדרשות בשטח, ותאפשר לבוגרים להיות רלוונטיים יותר בשוק העבודה משתנה.
חיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים
המיזם יפעל ליצירת פלטפורמות קבועות לשיתוף פעולה בין מוסדות חינוך, מעסיקים, ארגוני עובדים וגופים ממשלתיים. שיתופי פעולה אלו יכללו פורומים קבועים לעדכון תכניות לימודים, מערכות חילופי מידע על מגמות בשוק העבודה, ומנגנונים לחיזוי צרכי כוח אדם עתידיים. מרכזי ההכשרה יהוו מוקד לחיבור בין האקדמיה והתעשייה, ויאפשרו שיתוף ידע, משאבים וטכנולוגיות. באמצעות שיתופי פעולה אלו, תחוזק ההבנה ההדדית של צרכי כל המגזרים, ותיווצר תשתית לפיתוח פתרונות חינוכיים ותעסוקתיים חדשניים המתאימים למאה ה-21.
פיתוח סגל הוראה דואלי
מרכיב חיוני בחיזוק הקשרים בין החינוך והתעשייה הוא פיתוח סגל הוראה הפועל בשני העולמות במקביל. בניגוד למודל המסורתי בו המרצים באים בעיקר מעולם האקדמיה, מרכזי ההכשרה יפתחו מודל של "מורים-מעשים" – אנשי מקצוע פעילים בתעשייה המשלבים הוראה והכשרה. כך, התלמידים ייחשפו לידע עדכני ורלוונטי ישירות מהשטח, ויבינו טוב יותר את הציפיות והדרישות של המעסיקים. במקביל, מורים אלו יהוו גשר בין עולמות התוכן, ויסייעו בהעברת ידע אקדמי לתעשייה ובהבאת אתגרים מעשיים לכיתת הלימוד.
מנגנוני משוב ושיפור מתמיד
לצורך שמירה על רלוונטיות ואיכות ההכשרות, יפותחו מערכות משוב ובקרה מתקדמות שיאפשרו מדידה והערכה שוטפת של אפקטיביות ההכשרה. המדידה תתבצע באמצעות מעקב אחר בוגרים, כולל נתוני השמה, רמות שכר, התקדמות בקריירה, ושביעות רצון מעסיקים. נתונים אלו ישמשו לשיפור מתמיד של תוכניות הלימודים, שיטות ההוראה, והתאמת ההכשרה לצרכי השוק. פלטפורמה דיגיטלית תאפשר למעסיקים לספק משוב ישיר על מידת ההתאמה של בוגרי התוכניות לדרישות התפקיד, ותאפשר למרכזים להגיב במהירות לפערים שזוהו.
סיכום והמלצות ליישום
תוכנית להקמת מרכזי הדרכה מקצועית למבוגרים במודל מימון מבוסס איגוח מציעה פתרון מקיף ויסודי לאחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני המשק הישראלי – פיתוח כוח עבודה מיומן התואם את דרישות המאה ה-21. התוכנית מציעה מודל חדשני המשלב נגישות להכשרה איכותית עם קיימות כלכלית ארוכת טווח.

1

2

3

1
יישום מידי
הקמת צוות הקמה, גיוס שותפים ראשוניים, והתנעת פיילוט
2
טווח בינוני (1-3 שנים)
הקמת המרכזים הראשונים, פיתוח תוכניות לימוד ומערכי איגוח
3
טווח ארוך (3-5 שנים)
הרחבה ארצית, פיתוח מודלים מתקדמים והתאמה למגזרים נוספים
להצלחת המיזם, מומלץ ליישם את השלבים הבאים:
  1. הקמת ועדת היגוי בין-משרדית בשיתוף התעשייה והאקדמיה שתוביל את תכנון המיזם ויישומו.
  1. יצירת מסגרת רגולטורית תומכת, כולל תמריצים פיסקליים למעסיקים ולמשקיעים, והסדרת מעמדם של מרכזי ההכשרה.
  1. פיתוח מודל האיגוח בשיתוף עם גופים פיננסיים מובילים והרשות לניירות ערך, תוך בחינת מודלים דומים מהעולם והתאמתם לשוק הישראלי.
  1. גיוס קבוצה ראשונית של שותפים אסטרטגיים מקרב המעסיקים, המוסדות האקדמיים, וקרנות השקעה חברתיות.
  1. הקמת שלושה מרכזי פיילוט באזורים שונים (צפון, מרכז ודרום) לבחינת המודל העסקי והחינוכי.
  1. פיתוח תשתית טכנולוגית ופדגוגית שתתמוך בהפעלת המרכזים, כולל מערכות ניהול למידה, סימולטורים, ומערכת לניהול הקשר עם מעסיקים.
  1. יצירת מדדי הצלחה ברורים וכלי מדידה לבחינת אפקטיביות המיזם, עם דגש על שיעורי השמה, רמות שכר, ושביעות רצון מעסיקים.
לאחר התנעת המיזם והוכחת היתכנותו בפיילוט ראשוני, מומלץ לבחון אפשרויות הרחבה בשתי רמות: הרחבה כמותית לכל אזורי הארץ, והרחבה איכותית לתחומי הכשרה נוספים ולקבוצות יעד מגוונות. בטווח הארוך, המודל יכול להתרחב גם לתחומי ההשכלה הגבוהה ולתחומי השתלמויות מתקדמות לעובדים פעילים.
בסופו של דבר, יישום מוצלח של התוכנית יוביל ליצירת אקוסיסטם חדש של הכשרה מקצועית בישראל, שיהיה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של הכלכלה הישראלית בעשורים הבאים. מערכת זו תאפשר לישראל להתמודד טוב יותר עם האתגרים של כלכלה גלובלית מבוססת ידע, ותבטיח שכל אזרח יוכל לרכוש את המיומנויות הדרושות להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המשתנה.